top of page
חזי.jpg

חזי שרון

הכר את השכן

  • Facebook
  • Instagram

מאת: איתי ארז
צילום: איתי ארז

אני מתופף. משתתף בחוג אופניים. ורוצה לשוט על קיאק בים.

הכירו את חזי שרון, באוגוסט הוא יהיה בן 61.

כמה זמן אתה גר

בשכונה?

קצת יותר מ-10 שנים

למה בחרת לגור כאן?

גדלתי בירושלים, וכשהתבגרתי עברתי למרכז כמו שכולם עושים. התחתנתי והתגרשתי שם ובאיזשהו שלב כשהייתי יותר פנוי אמרתי לעצמי – רק טבע. אז עברתי לצפון.

מה הייתה החוויה הראשונה שלך בהדר?

לפני שגרתי פה, באתי לבקר ועליתי להרצאה על הגג של טבריה 15 – זה היה הספתח שלי. הכרתי שם מישהו מקומי, ישבתי איתו ושמעתי ממנו טיפים מקומיים. אני זוכר גם שבאתי לפה להרצאה בפורום מאוד מצומצם עם סתיו שפיר שניהלה אז את המחאה החברתית.

פינה אחת זו גן קסל - זה היה מקום מאוד מוזנח ולאחרונה הקימו שם את בית הקהילות ושינו את המקום לחלוטין.

פינה שנייה היא רחבת התיאטרון וגן בנימין - יש שם דשא גדול, אפשר לנוח, לשתות מים, יש שם גינת כלבים נחמדה.

כשהיית קטן, מה רצית להיות כשתגדל?

אני חושב שאז, כל החלומות שלי היו טעות. אחי היה גדול ממני ב4 שנים, הוא תמיד היה דוגמה בשבילי ורציתי להיות מה שהוא. הלכתי ללמוד הנדסה איפה שהוא למד ובדיעבד אני חושב שהייתי צריך ללמוד משהו יותר הומני או להיות עצמאי. אני חושב שאם הייתי מקבל הכוונה נכונה, הייתי נמצא בכלל במקום אחר בחיים.

משהו שהבנת על החיים מתקופת הקורונה?

אני הרגשתי שהרווחתי. אני אוסף חפצים שאנשים זורקים ומשפץ אותם, ובתקופת הקורונה אנשים זרקו המון. לקראת הקורונה הפכתי את הסדר יום שלי. פעם הייתי איש לילה, הייתי שומע המון מוזיקה ומתופף על כל דבר (זה נשאר), היום אני קם מוקדם ומלא בעיסוקים. עברתי הרבה בחיים ואני מרגיש שעכשיו אני משלים הרבה דברים ושהזמן שלי יקר. אני חושב שאנחנו לא מתנהגים טוב כלפי העולם. המגיפה הביאה איתה עצירה, נתנה לי זמן לחשוב. הרגשתי שנעצר הזמן מלכת ואמרתי לעצמי "עכשיו תורי", הבנתי שהחיים הם מתנה ושאלתי את עצמי כמה נשאר לי?

התרכזתי יותר בעצמי ובעיסוקים שלי ופחות במה שמסביב. היום אני יותר עסוק ואני חושב שזה בריא מאוד. החלטתי שאני מפחית מאינטראקציות חברתיות שטחיות ומתמקד בחום, אמפתיה ואנושיות.

לפעמים רוצים לעשות הכל באותו רגע, להשיג מה שרוצים כאן ועכשיו. אני אומר: מחר יש עוד יום.

הייתי לוקח את הטלפון הנייד (אם הייתה קליטה), סכין וחבל.

3 חפצים שהיית לוקח איתך לאי בודד?

מוטו לחיים?

פשטות ואופטימיות, ליהנות מכל רגע בחיים.

מה אתה אוהב לעשות?

אני אוהב מאוד לתקן דברים, להשמיש אותם, לתת להם חיים, אני מרגיש כמו רופא. לכן אני ממחזר ואוסף ואם מישהו ירצה את זה בחינם, הוא יקבל. יש לי הרבה רעיונות יצירתיים, אני יכול למשל לקחת מחשב ישן שנזרק ולהפוך אותו לקופסת תכשיטים לדוגמה. משהו שהזנחתי ועכשיו אני חוזר אליו, זה העבודה בגינה. פעם גם הייתי קורא הרבה, אבא שלי היה בא לספרייה והספרנית הייתה אומרת לו "מה זה, הוא לא יוצא!". הזנחתי את זה ועכשיו אני חוזר לזה שוב, חוזר ללמוד דברים.

כמה מילים לסיום..

אני רוצה בסוף למכור את הנכסים שלי, נכס נכס, ולחרוש את העולם. לעצור ברגע כלשהו ולטייל בעולם. אם אני אהיה חלש, אני אעשה את זה בטיולים מאורגנים. אני יצירתי ואני רואה את השפע - והשפע הטריף אותי. דין פרוטה כדין מאה. עולם מוטרף, אנשים חיים בשפע כל כך גדול שרק מהשאריות שלהם אפשר לחיות. לא צריך לקנות כלום. מלא פראיירים צריכים לחיות בבית משופץ. הייתי שם, לא עשה לי משהו. מה שמוביל אותי זה להיות דוגמה לעצמי.

זה התחיל בזה שרציתי לרהט בית. תאר לך שאנשים כמוני היו מצליחים לתקן מתנור או רהיט ועד להחזיר אוכל טוב שנזרק לפח. כל דבר שאנחנו צורכים וזורקים בחיים שלנו, היינו מצליחים להחזיר לבתים. אני רוצה להחזיר את מה שנזרק לבתים, מאיפה שהם באו.

ספר לנו עוד על הדברים שאתה ממחזר

מה אתה אוהב/לא אוהב בשכונה או בחיפה? מה חסר לך כאן?

חיפה היא העיר הכי מאוזנת בארץ. היא מתקדמת, יש הרבה בנייה ולצערי גם הורסים עצים והרים בשביל זה, אבל היא גם מאוד רגועה. אני אוהב שהטבע פה הוא בתוך העיר. הרבה עצים פה טבעיים ולאו דווקא ניטעו בהתאם לעיר, כמו בהרבה ערים אחרות. אני אוהב את הנוף ואת האמת אם רק יהיה אפשר להחליף פה את האוויר שיהיה כמו בירושלים – זאת תהיה הבירה. זול פה. אני פחות אוהב שיש פה הרבה רעש וצפצופים בכבישים, להרבה אנשים אין סבלנות. מלוכלך! יש פה הרבה לכלוך, אנשים פשוט זורקים זבל על הרצפה. יש נהגים שנוהגים כמו משוגעים, נכנסים ברחובות ללא כניסה ונוסעים מהר. אם יעבור שם מישהו במקרה, זה יהיה מסוכן. תמיד כשאני אומר שאני גר בהדר אנשים מגיבים ואומרים שיש פה הרבה מסוממים ושיכורים, יש גם את זה. גרתי גם בכרמל, ואני מעדיף את הדר כי היא יותר מרכזית, היא באמצע העניינים, גם בעבר היא הייתה ככה. בין אם צריך לעלות למעלה לכרמל או לרדת למטה לתחתית, זה יותר נוח. אני אוהב שאפשר לתפוס פה שיחות עם אנשים ולהתחבר בקלות. אני אוהב את הנוכחות של הצעירים בשכונה, אני יושב פה בחוץ ומרגיש שיש לי טלוויזיה. אני מרגיש צעיר בעצמי.

איך אתה מדמיין את הדר בעוד 10 שנים?

אני מפחד שהיא תשתנה לי. אני מסתובב בחיפה ורואה הרבה תמ"א ופרויקטים כאלו, ואני מסתכל על הבתים פה ואני אומר: היי, איזה יופי, שיישאר כמו שזה. יש פה הרבה בתים יפים, אני אוהב את סגנון הבאוהאוס והייתי רוצה שישמרו אותו.

באיזה הישג שלך אתה הכי גאה?

הייתי בקורס חובלים פה בחיפה, אמנם לא סיימתי את הקורס אבל אני גאה שהייתי שם. בפן אחר, אחי היה נוסע מחוץ לירושלים באופניים והוא היה נותן לי לפעמים את האופניים שלו. יום שבת אחד כשהייתי בן 17 או 18, יצאתי עם חבר מירושלים, כשעוד לא היה את הכביש המהיר לתל אביב, ונסענו במשך 3 שעות עד לרמת גן. בחזור, התעקשתי לנסוע את כל הדרך חזרה, לקח לנו 7 שעות. יום למחרת קמתי כמו שור – בזה הייתי הכי גאה. אני גם מאוד אוהב לרקוד. כשהייתי צעיר הייתי מסיים ב-5 אחה"צ את העבודה בירושלים, יורד את כל הדרך עם האופניים לשער הגיא, שם היו ריקודים. היו שואלים אותי איך תחזור? והייתי עונה שיהיה בסדר. הייתי מוריד את האוויר בגלגלים של האופניים שיראה כמו פנצ'ר ומבקש מאנשים שיתנו לי טרמפ למעלה.

איזו פינה היא הפינה האהובה עליך בשכונה? למה?

bottom of page